Bava Metzia 111

Kapitel 111

א מפני שאמרו מחללין אותו כסף על נחשת מדוחק לא שיקיים כן אלא שחוזר ומחללן על הכסף קתני מיהת מחללין מדוחק מדוחק אין שלא מדוחק לא

1 Sie sagten nämlich, im Notfalle dürfe man Silber durch Kupfer ausweihen, nicht aber, daß es dabei bleibe, vielmehr weihe man es wieder durch Silber aus. Hier heißt es also, im Notfalle dürfe man ausweihen; nur im Notfalle, sonst aber nicht!?

ב אמר רב יוסף אע"פ שמיקל רבי מאיר בפדיונו מחמיר הוא באכילתו דתניא לא התירו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד ובעל הבית בין כך ובין כך צריך לעשר דברי ר' מאיר

2 R. Joseph erwiderte: Obgleich R. Meír bei der Ausweihung erleichternd ist, so ist er dennoch beim Essen erschwerend, denn es wird gelehrt: Demaj zu verkaufen haben sie nur einem Großhändlererlaubt; ein Privatmann aber muß auf jeden Fall den Zehnten entrichten – so R. Meír;

ג וחכ"א אחד הסיטון ואחד בעל הבית מוכר ושולח לחבירו ונותן לו במתנה ואינו חושש

3 die Weisen sagen, sowohl ein Großhändler als auch ein Privatmanndürfe es ohne Bedenken verkaufen, einem anderen übersenden oder schenken.

ד מתיב רבינא הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה ואפי' מדפוסים הרבה דברי ר"מ

4 Rabina wandte ein: Wer [Demaj] von einem Bäcker kauft, darf vom Frischbackenen für das Altbackene und vom Altbackenen für das Frischbackene den Zehnten absondern, sogar von verschiedenen Formen.

ה בשלמא מן הצוננת על החמה כדרבי אילעאי דא"ר אילעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה שנאמר (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אם אינו קדש נשיאת חטא למה מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה

5 Allerdings vom Altbackenen für das Frischbackene, nach einer Lehre R. Ilea͑js, denn R. Ilea͑j sagte: Woher, daß die Absonderung der Hebe vom Schlechten für das Gute gültig ist? Es heißt:ihr sollt seinethalben keine Sünde auf euch laden, wenn ihr das Beste davon abhebt, und wenn es nicht heilig wäre, könnte ja keine Sünde aufgeladen werden; hieraus also, daß die Absonderung der Hebe vom Schlechten für das Gute gültig ist.

ו אלא אפי' מדפוסים הרבה ליחוש דלמא אתי לאפרושי מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב

6 Wieso aber darf man dies von verschiedenen Formen, es sollte doch berücksichtigt werden, er könnte [die Hebe] vom Pflichtigen für das Freie und vom Freien für das Pflichtigeabsondern!?

ז אמר אביי ר' אלעזר שפיר קא קשיא ליה ושמואל לא שפיר קא משני ליה דקשיא ליה לר' אלעזר מיתה דבידי שמים ומשני ליה שמואל מיתת ב"ד דלמא שאני מיתת ב"ד דחמירא

7 Abajje sprach: R. Elea͑zar hat mit seinem Einwand recht, und Šemuél hat mit seiner Erwiderung unrecht. R. Elea͑zar erhob einen Einwand hinsichtlich einer mit dem Tode durch den Himmel [belegtenHandlung], und Šemuél erwiderte ihm [mit einer Lehre] über eine mit dem Tode durch das Gericht[belegten Handlung]; vielleicht ist es bei einer mit dem Tode durch das Gericht [belegten Handlung] anders, weil diese strenger ist.

ח ורב ששת לא שפיר קא מותיב ליה דקאמרי אינהו מיתה ומותיב רב ששת לאו דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ולמאי דמותיב רב ששת רב יוסף שפיר קא משני ליה

8 R. Šešeth hatte unrecht mit seinem Einwand, denn jenesprechen von der Todesstrafe, und R. Šešeth erhob einen Einwand hinsichtlich eines gewöhnlichen Verbotes, denn es heißt:du darfst in deinen Städten nicht essen. Aber in anbetracht des Einwandes R. Šešeths hat R. Joseph mit seiner Erwiderung recht.

ט אלא רבינא עד דמותיב מנחתום לסייע ליה מפלטר דתנן הלוקח מן הפלטר מעשר מן כל דפוס ודפוס דברי ר"מ

9 Rabina aber sollte doch, statt gegen ihn einen Einwand [aus der Lehre] vom Bäcker zu erheben, ihm eher eine Stütze [aus der Lehre] vom Brothändler erbringen, denn wir haben gelernt: Wer [Demaj] von einem Brothändler kauft, verzehnte jede Form besonders – so R. Meír.

י אלא מאי אית לך למימר פלטר מתרי תלתא גברא זבין נחתום נמי מחד גברא הוא זבין

10 Du mußt also erklären: weil ein Brothändler von zwei oder drei Personen kauft, der Bäckeraber, weil er von einer Person kauft.

יא רבא אמר שמואל שפיר קא משני ליה שם מיתה בעולם:

11 Raba sagte: Šemuél hat mit seiner Erwiderung recht; die Todesstrafe ist einmal vorhanden.

יב <big>מתני׳</big> אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אין להן תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה שומר חנם אינו נשבע ונושא שכר אינו משלם רבי שמעון אומר

12 BEI FOLGENDEN DINGEN GIBT ES KEINE ÜBERVORTEILUNG: BEI SKLAVEN, SCHULDSCHEINEN, GRUNDSTÜCKEN UND HEILIGEM. WEGEN DIESER IST WEDER DAS DOPPELTENOCH DAS VIER- ODER FÜNFFACHEZU ZAHLEN; FERNER BRAUCHT WEGEN DIESER DER UNENTGELTLICHE HÜTER NICHT ZU SCHWÖREN UND DER LOHNHÜTER SIE NICHT ZU BEZAHLEN. R. ŠIMO͑N SAGT,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel